ערב באינדינגב / עלמא אליוט הופמן

יום חמישי, לילה, במת הקוף. הופעה ראשונה שלי באינדינגב 2014, רותם אור עולה לבמה עם תספורת חדשה ושמלה שיכולה לשבת על דאינריז טארגריין באותה מידה שהיא הולמת את מכשפת המוזיקה האלקטרונית המקומית. כן, מכשפה, כי רותם אור – או בשם הבמה החדש טוטמו, יודעת להפליא בפריטת גיטרה, לחיצת כפתורים ושירה שלא מותירה אף אדם במרחב הקרוב מפוקס בדבר מלבד המוזיקה שהיא יוצרת. עולם שמן ועשיר של צלילים, חלקם ממוחשבים, חלקם חיים, רובם מגיעים מתוך המקומות הכי עמוקים של אור. אנשי הבמה חותכים אותה בפתאומיות ועוברים לגארדן סיטי מובמנט שמייצרים פולסים שאפשר להרגיש באוויר עם הבאסים שלהם. טריו של שלושה מומחים לתנועה, שלא מפסיקים להפעיל את הקהל בתשוקה ששייכת לבמות בחו"ל. אחרי זה מפרגנים לרותם אור עוד שיר אבל כבר לא הייתי שם.

בבמת הפיל, פיטס מנגנים גיטרות שלא נגמרות, בלי לפחד לעייף, והם לא מעייפים לרגע – יש משהו בלתי מתיימר במוזיקה שלהם, מחסור בגינונים ומניירות, שמאפשר להם להגיע בצורה חדה ונקייה לאוזן. משם, עדי אולמנסקי באינדינטרוניקס, כמה בעיות במחשב אבל רפונזל שלנו מתגברת עליהן בקלות ומחזיקה הופעה אנרגטית עם קהל שבוי, וקהל שתוך שניה הופך לשבוי. זה לא כזה קשה כשאת עושה פופ עם נוסחה מנצחת. משם ריצה קלה לברי סחרוף בבמת הקוף, חלק לא אהבו את המחסור בגיטרות וברוקנרול, אבל לטעם שלי זה לגמרי קלע. בסדר, כולנו יודעים שברי הוא הרוקר הנצחי, אבל לשמוע אותו עושה מוזיקה ים תיכונית בנונשלנט הכל כך מוכר שלו זה פשוט אירוע שאי אפשר לעמוד בפניו.

קצת אמנות – לכל מי שפספס, יש ערימות של יצירות של ארטע זאכן במרחב של הפסטיבל, ותערוכה נהדרת של גאיה ס. טרטל, שלא כדאי להפסיד. ואל תשכחו לצאת מושכלים, לא רק בתרבות, אלא גם באנשים שעושים ומקיפים את הפסטיבל הזה.

 

עלמא אליוט הופמן כותבת את בלוג המוזיקה 15% חירשות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים