רונן ירקון, שדרן תחנת הרדיו האינטרנטית 109fm, בא לשדר ברדיו הקצה מאינדינגב ומקווה בשנה הבאה להופיע על הבמה 

כל יום שני ב 21:00 אני נפגש עם אוריאל אבן-ספיר בפאב המיידל'ה בפלורנטין, לשידור תוכנית "המרחב" ברדיו האינטרנטי 109fm. זה הבילוי השבועי שלנו, מה שמשאיר אותנו עם היד על הדופק במוזיקה חדשה שיוצאת, ועם הרבה רצון טוב להשמיע את מה שעושה לנו טוב. בשנה שעברה נקראנו לראשונה לשדר באינדינגב מעמדת רדיו הקצה, והשנה עשינו זאת שוב. אוריאל שלח את פינת הפסקול מוקלטת, ואני עליתי על הגבעה המשקיפה אל שתי הבמות בשישי ב- 12 בצהריים ושידרתי רוק מקפיץ וחדש, חלקו של משתתפי הפסטיבל. התארח גם שי בלומן, סולן ה Quiet Man Festival שהופיעו כאן בחמישי בלילה, מיד אחרי ברי ונתנו הופעה מהפנטת. צירוף מקרים משעשע היה שבשנה שעברה השמענו את ישראבלוז, אז החדש של חמי רודנר. השנה באמצע השידור השמעתי את מה שקורה באותו רגע על במת הפיל, והיה זה חמי (שהופיע עם יערה סמינה) עם אותו השיר בדיוק.

אני בעצמי מוזיקאי פעיל אבל טרם יצא לי להופיע עם הלהקה באינדינגב. וכך יצא שבשנה שעברה כשראיתי את הקלידים מונחים בעמדת השידור – ניגנתי בשידור ישיר את אחד השירים שלי (כמדומני זה היה "שנים"), והפעם הבאתי לשידור בהשמעת בכורה (עולמית! מן הסתם) את הסינגל החדש שלי שיוצא אוטוטו – "בוער", מילה שלא רחוקה מלתאר את מה שהולך כאן במדבר בשעות היום.

החוויה כאן שוברת שגרה ועושה הרבה טוב. מוזיקה איכותית, אנשים יפים שמחים ורוקדים… לשאוף קצת מהטוב הזה (אבל לא יותר מדי שלא ייכנס אבק), ולקחת גם הביתה למרכז.

נהניתי במיוחד מההופעות של האחיות לוז, ומאלון עדר המוכשר, שהיה לי הכבוד גם לארח אותו בהופעה שלי לפני כמה חודשים. אני שמח לראות את העשייה שלו לאורך השנים האחרונות ועוד יותר את העלייה שלו לכותרות, כי זה מגיע לו, ולנו! :)

את האלבום שלי אתם יכולים להוריד חינם בבנדקמפ – yarkon.bandcamp.com ואם תוסיפו אותי בפייסבוק אני אעדכן לגבי ההופעות הבאות. לשנה הבאה על במת אינדינגב, גם כאחד המופיעים!

אורנה כי, מבקרת הקעקועים, יוצאת שוב לשטח

tatoo

לאורנה כי יש וידוי- יש לה עור נקי.

אורנה כי מתרשמת כל-כך מאנשים שיודעים להתחייב לאמירה או יצירה ולאהוב אותה לאורך זמן על גופם, זה מרתק אותה לשמוע את השמחה בה אנשים מדברים על הקעקועים שלהם. הלוואי ויכלה כל היום רק לגשת לזרים ולשאול, ואולי בעצם- היא יכולה :)
אז הנה הרביעיה השנייה והאחרונה, קעקועיהם וסיפוריהם.

 

20141025_140655ליאו – תמיד כששואלים אותי על הקעקוע אני שואלת אנשים מה הם רואים בזה.20141025_140638

אורנה כי: אני רואה פגיעות, אין מיניות למרות העירום כי הגוף מוסתר ואסוף אל תוך עצמו ואני מרגישה גם תחושה של פגיעות- עם השברים שמקיפים את גופה.

ליאו: חשבתי על הקעקוע הזה במשך 4 שנים עד שקיעקעתי אותו, הוא מבוסס על סיפור קצר בשם "הבועה" שכתבתי כשהייתי בת 16. אני מאמינה שסביב כל אחד מאיתנו יש בועה שמתרחבת רק במפגשים עם אנשים אחרים, כשאתה נותן להם להיות חלק ממה שקורה לך. האישה בקעקוע מנפצת את הבועה הזו- היא ערומה וחשופה כדי לא לתת לפחד להשתלט עליה. זה רגע מאוד פגיע אבל גם מכונן. הקעקוע מצוייר בסגנון אנימה כי שירה, החברה שציירה אותו עבורי, מאוד אוהבת את הסגנון הזה ורציתי לתת לה את החופש לצייר בדרך שלה. העין על השוק שלה היא כמו העינים שאני תמיד משרבטת במחברות, בסגנון של להקת Tool שאני מאוד אוהבת.

 

20141025_143407עיליי – לקעקוע היתה מטרה של שחרור, עבור עצמי. אחרי השירות הצבאי, שבו יש תחושה שהגוף שלך לא שייך לך, יש רצון לקחת חזרה20141025_143435 בעלות על הגוף. באותו היום בו החלטתי עם עצמי מי אני רוצה שתצטייר עבורי את הקעקוע פגשתי בה במקרה ברחוב, סיפרתי לה והיא הסכימה ומאז אני יודע שעשתה עוד כמה קעקועים- אולי יצרתי עבורה קריירה חדשה :)
הבחירה בדרקון היא כי תמיד מאוד אהבתי דרקונים, הספר הראשון שקראתי באופן עצמאי היה ההוביט ודמות הדרקון בסוף הספר מתחברת לי לקעקוע.

 

 

 

20141025_145636דקל – כל הקעקועים שלי עוצבו במיוחד עבורי- ידעתי מה אני רוצה ובאתי אל 20141025_145656המקעקע עם רעיון מגובש, מלבד קעקוע גדול אחד על הירך שבו נתתי למקעקע לעשות כרצונו וזה נראה לי כמו מתנה אדירה לתת לאמן. יש לי 6 קעקועים והם הדרך שלי לבטא את עצמי ולשים על עצמי דברים שאני מאמין בהם כדי שלא אשכח אותם.
מגיל מאוד צעיר הוקסמתי מהסמל של היין-יאנג והתחברתי אליו, אני מנסה לחיות את חיי באופן הרמוני אבל רציתי להייחס גם לכוחות המנוגדים שיש בעולם ואלה הגבר והאישה שמושכים משני הצדדים כשבינהם הסמל.

 

 

20141025_150547מיטל – זה הקעקוע הראשון שלי, עשיתי אותו ביפן בהשראת מאנגה. הרבה זמן תכננתי לעשות קעקוע ורציתי דווקא להתחיל עם אחד 20141025_150558גדול ומשמעותי. אני אוהבת קעקועים שמחים וצבעוניים. יש לי היום 5, כולם קשורים ליפן ואני חושבת שאעשה עוד בהמשך. התרבות היפנית הקסימה אותי מגיל צעיר והמשכתי ללימודים בתחום, גרתי ביפן לתקופה ועכשיו אני עובדת במוזיאון לתרבות יפן בחיפה. אני אוהבת את השונות הרבה בין התרבויות ואת הניגודיות והסתירות שיש בתוך התרבות היפנית עצמה, זה מגניב בעיני.

הערב השני באינדינגב – קדימה ולמעלה

 

איזה ערב היה לנו אתמול!!
בדיוק כשהשמש שקעה לה ופינתה את מקומה לרוחות הנגב הקרירות, העניינים התחילו להתחמם.
7 שעות מאוחר יותר אמצא את עצמי תשוש ומאובק אחרי הופעה מפוצצת של רייסקינדר, מסתכל ימינה ושמאלה ומבין שהכל נגמר, הבמות חשוכות ונקיות, ותוהה איך כבר הגענו ל-3 לפנות בוקר?! אבל רגע! בואו נתחיל מההתחלה!
18:00 בערב, kids fly עולים על במת הקוף ונותנים את האות – הערב מתחיל ומתמלא בצלילים חלומיים ובאנרגיות גבוהות. אנשים משילים מעצמם את עייפות הצהריים ומתחילים לזרום לבמות. מיד אחריהם sol monk מתיישב על מערכת התופים ונותן סט שמרעיד את אדמת הנגב. גם החיפושיות השחורות מתחילות להתנדנד בחוסר אונים, מאבדות אוריינטציה.
illy המעולים לוקחים פיקוד ומתחילים לנסר, אפילו הפיל על הבמה מניף את החדק למעלה. במתחם האמנים כל האוזניים הזדקרו, ואנשים טיפסו על החומה המפרידה בין המתחם לבמת הפיל, להבין מי מחולל את הבלאגן המדויק הזה. רוקנרול לפנים, גבוה, נמוך, מטלטל. ריספקט לדור הבא של האינדי בישראל.

בשלב הזה של הערב, ראש בראש קשה – האינג'לסי המעולים תמיד מול הילה רוח, עם להקה חדשה, הרבה התרגשות וקול ענק שמאיים לשטח את הדיונות שמסביב. האינג'לסי נתקלים בבעיות בסאונד-צ'ק, שנמשכות קצת לתוך ההופעה. לאט לאט העניינים מתיישרים, וחבורת המלאכים מרעיפה על הקהל את האבק המריר-מתקתק שלהם. עבדכם הנאמן מתחיל להימשך באופן בלתי נשלט אל הקול העצום שבוקע מבמת הפיל. כן, זאת הילה רוח, ואני נשאב ונשאב לשם עד שכבר אין ברירה – אני עומד בעיניים מצועפות ובוהה בתופעת הטבע הזאת, שמרעידה את מעט האספלט שנותר מתחת לרגליים.
לוקח דקה להבין שההופעה הסתיימה, למצוא את העשתונות ולפתוח אוזניים, מה קורה עכשיו??…
הו! יש גיטרה מנסרת באופק הקרוב, ואין ספק – זה גבע אלון – הגבר של חיי.
במופע חדש לרגל צאת האלבום החדש בעברית, גבע עומד חזק, נועץ בנו מבט וגיטרות, לוקח אותנו לסיבוב במחוזות האמריקנה שלו, אבל עכשיו – בעברית! וואלה, זה טוב, וזה מתחזק. יקח לי זמן להתרגל, אבל ככה זה איתי ועם גבע – כל אלבום מתקבל חדש אצלי בזהירות, ואחרי כמה האזנות אני נשאב, נשאב אליו, והוא ממלא לי את החיים במילים ופזמונים.

חזרה לבמת הפיל, בחיי שלא שמתי לב, נחתי והתאוששתי מהערב שעד כה, כאשר צלילים מוכרים ואהובים התחילו למלא את החלל – ג'נגו הנפלא, שכל שיר שהוא מנגן מזכיר לך כמה אתה אוהב אותו ואת המוזיקה שלו, ואיזה השפעה חשובה יש ליוצר המוכשר הזה על המוזיקה בארץ. פתאום נזכר שלפני יותר מעשור, היה לי את האלבום שלו על מיני-דיסק (!), ואיתו הייתי מעביר שמירות ארוכות בצבא. הופעה אנרגטית, עמוקה, משמחת. הלב קפץ. תודה ג'נגו!
אחריו בתור – מוג'הדין. חבל על המילים שלי. כשדבקה, סאמפלרים ומטאל פוגשים את המואזין אלון אבנת, השמיים נפתחים. מוזיקה חזקה ולא מתפשרת, שמכוונת קדימה ולמעלה. ההופעה הארוכה עברה ביעף, לא משחררת אותך לנוח אפילו לרגע.
די, כבר 2 בלילה, הרגליים כואבות, קר, והאף מלא אבק וחול.
אבל אז… רייסקינדר.
כאמור, כל במות האינדינגב כבר הלכו לישון, אפילו החיפושיות השחורות ויתרו על גלגול כדורי הזבל הקטנים, אבל רייסקינדר רק מתחיל, מול מאות צופים ששואגים את המילים ומנענים את הראש והגוף לצלילי הביטים המטריפים האלה. עם אירוח של רם אוריון, וסאונד מפוצץ ומדויק, רייסקינדר סגר יום באינדינגב – יום שישאר איתי לפחות עד שנה הבאה.

תודה אינדינגב.

 

נכתב ע"י בן, חובב מוזיקה וספורט מים

כיתת אמן – המדריך למוזיקאי העצמאי

הבוקר בבמת החיפושית, נפגשו לשוחח נדב לזר, רותם בר אור, בן ריפתין ויאיר יונה,

תחת הכותרת – 'המדריך למוזיקאי העצמאי'.

הפאנל, בהנחיית אייל פדר (אפרכסת), עסק בשאלות המעניינות מוזיקאים עצמאיים ומוזיקאים בתחילת דרכם, ועבר דרך מגוון הנושאים המטרידים את אלה המעוניינים להתחיל, לבד, מלמטה, ולהגיע לקהלים רחבים.

 

כיתת אמן א

 

ציטוטים נבחרים

יאיר יונה – "בתור חובב מוזיקה, מעניין אותי לדעת הכל על אמנים האהובים עלי. אני רוצה לדעת איך ניל יאנג הכין את החביתה שלו הבוקר, ועם איזה סוג עדשים הוא מכין סלט"

 

נדב לזר – "כל המדיומים הדיגיטליים הקיימים כיום חשובים, אבל החשוב באמת מביניהם הוא Google. עם עבודה נכונה ומיקוד של חשיפה ופרסום, הגוגל הוא הכלי המשמעותי ביותר למוזיקאי עצמאי".

 

כיתת אמן ב

 

רותם בר-אור – "תרשו לי לקחת את תפקיד ההיפי (כולם – בשביל זה הבאנו אותך), אבל לדעתי אין מדיום דיגיטלי שחייבים להיות בו. הכי חשוב שתעבדו עם פלטפורמות שנוח לכם איתם. אל תזייפו את זה, תכתבו ותפיצו מהלב, אחרת מרגישים את הזיוף".

"יש הרבה נקודות שבירה בחיים של מוזיקאי, עצמאי ולא עצמאי. אבל מגיע השלב הזה שלא משנה כמה בא לך להגיד 'ססעמק עם הכל, אני הולך!', אתה מבין שזה שלך וזה אתה, ומזה לא קמים והולכים. היו לי הרבה נקודות שבירה בדרך, זה כמו זוגיות. צריך להישאר גם כשכועסים, ולתקן".

 

 

מיומנה של שירה ז' כרמל

אינדינגב 2014, בעצם יום השנגב לחתונגב של אלון ושלי, ואיזו דרך טובה יותר לחגוג את יום השנה, מהמסורת האהובה עלינו – 3 ימים של אהבה ומוזיקה במצפה גבולות?

אכן האינדי מושרש כבר בדי-אנ-איי שלנו ושל חברינו – היה זה כחודש לאחר הכרותנו, שהרשמתי את אלון בכרטיס (ועוד אל מתחם האמנים האקסקלוסיבי!) ולקחתי אותו איתי לאינדינגב של 2011, אז הופעתי עם "רביעיית שירה ז' כרמל" ז"ל. (הדרך ללבו של גבר עוברת דרך האוזניים שלו). והנה שנתיים לאחר מכן חגגנו כאן את האהבה והמוזיקה בחתונגב – טקס פלאי שעדיין מרגש אותי לחשוב עליו, ובמיוחד כאן כשהנופים מחיים את הזכרונות… (אני עדיין הולכת לפעמים ברחוב ואנשים אומרים לי "היינו בחתונה שלך, איזה כיף היה") (תודה על זה!)

אותה חתונגב הייתה גם הופעת (כמעט) הבכורה של "האחיות לוז", שרנו אז 3 שירים, וכמה התרגשנו ושמחנו לבוא השנה בהרכב מלא ולהופעה מלאה! במת הקוף (שקצת חששנו מגודלה בתחילה, יש להודות) עשתה עמנו חסד – או יותר נכון – הקהל עשה עמנו חסד והגיע בהמוניו למרות השעה המוקדמת, והותיר אותנו עם המראה הכי יפה בעולם – חיוכים מרוחים, אגנים מתנועעים, שפתיים שרות את המילים (איזה כיף!!) והמון המון אהבה.

אז רצינו לומר תודה לכולם, לקהל המופלא, לאנשי הסאונד המקצוענים ברמה א' א', לאנשי הצוות המדהימים שדואגים להכל, לחברינו המוזיקאים המתוקים, לשמש שלא צרבה מדי, לרוח שבאה להנעים, להכל.

נ.ב. בואו לסגור את הפסטיבל ואת במת החיפושית עם אחות אהובה שלנו – מיכל לוטן בהופעתה עם איציק פצצתי!!

אוהבות מאד – שירה ז' כרמל והאחיות לוז

 

האחיות לוז

 

PITS בחוויות מאינדינגב

היום השני לפסטיבל

שעת ערב לא ברורה

תום הוא קואצ'ר השתיה שלי להערב

והוא עושה עבודה לא רעה

וכך הגענו לעמדת הבלוגינג שיכורים אך מרוצים

 

ברקע מתנגנת מוזיקה נעימה

תום טוען שהם נקראים סול  מונק – עם המתופף אביב כהן שהוא המתופף הטוב ביותר בארמון הנציב

 

אני מאוד מרוצה מהצלילים המהדהדים כאן

היתה לנו הופעה נפלאה אתמול

האוכל הטבעוני היה טעים מעל ומעבר

הרגע חיבקתי את תמר של האינדימדיה חיבוק אמיץ

והאווירה מאוד מרוממת ומשמחת

אני שמחה להיות כאן

לחלוק כאן כסא עם תום קמינסקי הבאסיסט המופלא של להקת הפיץ

ואת המדבר עם עוד אלף אלפי מוזיקאים מהוללים מוכרים פחות או יותר

 

אינדי נגב

הינדי גרב

איך שלא תקראו לו

הוא המקום הכי מלבב להיות בו כרגע

 

טליה פרי, סולנית Pits

The U Crew על ההופעה

שאלנו את האמנים מהיו קרו –  קולקטיב היפ הופ חברתי על הקשר בין היפ הופ לאינדי, בתור אחד מ2 הופעות ההיפ הופ היחידות בפסטיבל

לפי איך שאנחנו רואים את הנושא האינדי זו מוסיקה שלא מנסה להתמסר לטעם ההמונים והתקשורת אלא לצור את המוסיקה שלו מתוך אמת אומנותית ומתוך תכנים שמאחוריהם האמנים עומדים באופן דומה לזה של אמני היפ הופ שיוצרים את המוסיקה שלהם מתוך תרבות מקורית, מקומית ובתפיסה רחבה וחברתית ובשאיפה לשינוי חברתי , יצר מחאתי וניסיון לעורר את החשיבה והתודעה של המאזינים.

אנחנו באופן ספציפי שואפים לגרום לקהל המאזינים שלנו מצד אחד סביבה נוחה ובטוחה להנות ולשמוע מוסיקת היפ הופ – לדוגמא אנחנו עושים היפ הופ אנטי סקסיסטי מובהק, וכמו כן לאפשר להם להנות ולהתחבר למוסיקה ללא תכתיבים כלכליים ותאגידיים שהם , מתוך זה אנחנו כמו כל יוצרי האינדי מנסים להביא את היצירה בצורה הכי כנה, נקיה ואמיתית שאנחנו מסוגלים, בידיעה מובהקת שאפשר לרקוד ולהנות ובו בזמן לפתח גישה חברתית רחבה.

נהננו מאוד להופיע בפסטיבל, שמחנו לפגוש קהל חדש שעוד לא נחשף לתכנים שלנו, היה ניכר שהגיע המון קהל שבא להנות ממוסיקה נטו , רקדו, השתתפו בהופעה ובעיקר הצליחו להקשיב למילים, הרבה זמן לא הרגשנו וייב כזה בהופעה וניכר שיש פה אווירה חד פעמית, היה כיף לאללה!!! המון כבוד למפיקי האירוע בגזרות השונות, לכל מי שהגיע לאמנים השונים מאסיב ביג אפ! נתראה בשנה הבאה.

בקרו אותם בפייסבוק

בובה בנאי מבקר מאהל מיוחד

tents

 

הפעם בובה יצא אל מתחם האוהלים במשימה חשובה: למצוא את מאהל העל.

ציליה שחורה קרצה לי במרחק, וכשהתקרבתי הבנתי את מקור המשיכה.

המאהל מרחוק

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ציליה גדולה ומרווחת, ובפנים אוהל בדואי! שטיח מחצלות ענק מכסה את שטח הציליה, וסביבו אוהלים מסודרים בח'.

המאהל מבפנים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בתוך המאהל פגשתי את עומר ושחר, חברי קיבוץ נערן. הם נראו מקצועיים בנושא מאהלים, והזמינו אותי לשקשוקה שהכינו.

שקשוקה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קיבוץ נערן, על פי עומר, הוא קיבוץ של קבוצות, בוגרי המחנות העולים, שהחליטו להתיישב יחד בנערן, עדיין חברים בגרעיני התנועה מתקופת הצבא.

הם אישרו את החשד וסיפרו שההשראה למאהל הגיעה מבדואים באזור הצפון.

ואז הם שלפו את הקלף המנצח – בירה סרטבא, שהם מבשלים בעצמם ונקראת על שם ההר הכי גבוה בבקעת הירדן. איל בלגי נהדר, ובובה אוהב בירה!

הבירה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מאהל נערן מקבל אצלי חמש חיפושיות!

המאהל דרך הציליה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נתראה בביקור הבא, בובה.

ציפי גוריון מספרת על חוויה קצת אחרת בפסטיבל

לפני חודש, פחות או יותר, קיבלתי טלפון מיואל ששאל אם אני רוצה לבוא לאינדינגב לדבר על התזה שלי, שעסקה בהשפעה של בית כנסת של תלמי אליהו על שלושה מוזיקאים אדירים- שלום גד, אביב גדג' וגבריאל בלחסן.
האינסטינקט הראשון והמטריד שלי, יש לציין, היה לשאול אם זה אומר שאני נכנסת לפסטיבל בחינם ואני מעריכה את יואל על זה שהוא לא צחק לי בפנים בשלב זה.
שלב א' של התמודדות עם הזמנה להרצאה באינדינגב, דעו לכם, הוא קידום עצמי חסר בושה. בעיניים בורקות ואגו נפוח סיפרתי לרוב בני האנוש שאני הולכת לדבר באינדינגב.
שלב ב' כלל לחץ, חרדה, מחסור בשעות שינה ומחשבות אובססיביות: למה שמישהו בכלל יבוא לשמוע הרצאה באינדינגב? אנשים באו לשמוע מוזיקה, הם בפאזה של לעבור מבמה לבמה, לראות מה יש.
הקשב שלהם נגמר במקצבים של חמש דקות גג, כאורכו של שיר ארוך בהופעה חיה, והנה אני, מגיעה עם הרצאה של 45 דקות, עם התחלה, אמצע וסוף, שבמהלכן הם צריכים, כאילו, להקשיב ללהגיי אודות בית כנסת?
הכנתי את עצמי, אם כך, לקהל של כחמישה עשר אנשים, שמחציתם יעלמו אט אט עם הקדמות ההרצאה.
שלב ב' לא עבר. ז'תומרת, שלב ג' הוא אחרי: עליתי לבמה, דיברתי, השמעתי, נגמר והשתכנעתי שזה בסדר. היו המון אנשים, נגיד, 80, שנשארו עד הסוף, וממש ישבו והקשיבו רוב קשב מההתחלה עד הסוף, חייכו במקומות הנכונים, התרגשו כשצריך וחלק די מרשים מהם גם באו להגיד לי שהם נהנו (!) וכמה מהם אפילו קראו את התזה שלי (!!!).
נראה לי שזה מוכיח את הגדולה של הפסטיבל הזה, שאנשים בו לא רק מאזינים למוזיקה והולכים להופעות, אלא גם מתעניינים במה שסביב המויקה, בסיפור, באנשים, בכל מה שמתגלה כשיורדים לעומק.

ציפי גוריון

Wild Oscar מסכמים את הופעת הבכורה

צילום: Gaya's Music Photos

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

וואו. קשה להסביר את התחושה שיש לי עכשיו. משום מה אני חושב בעיקר על אמהות, אבל אולי זה בגלל שטל פוגל הנפלאה שרה על אמא כרגע ברקע. ובכל זאת, אמהות. אולי ככה מרגישה לידה? אולי. אם כי בלידה אין מאות אנשים שצופים בך תוך כדי.

להרים להקה חדשה זה תהליך קשה ומתיש, לפעמים אפילו כואב. היינו בהריון עם הפרוייקט הזה מאז מאי, אבל חלק ממנו התנהל בשלט רחוק כי גם אני וגם עדן, אילון ואוראל היינו בחו"ל לתקופות ארוכות במהלכו, ובנוסף ניצן עברה תאונת דרכים שהשביתה אותה מתיפוף, וליאור קנה שני סמפלרים שנשרפו בזה אחר זה. נטו, עם כל הטיסות והבעיות, הספקנו לנגן ביחד אולי חודשיים וקצת.

כשקיבלנו את ההזמנה לקיים את הופעת הבכורה שלנו באינדינגב ידענו שאנחנו לוקחים סיכון לא קטן. שבוע לפני ההופעה חלמתי שאנחנו עולים על הבמה כשלפתע הרגל שלי נתקעת בחור בבמת העץ, וככל שאני מנסה להשתחרר ממנו כך אני שוקע בו יותר. ואז, במבט נוסף על החור בבמה, אני מבחין שמתחת לבמה אין חול מדבר אלא מים של אוקיינוס גועש, ואני קולט שכל הבמה היא בעצם רפסודה רעועה ששטה עליה ומאיימת לטבוע ולהטביע את כולנו איתה. חלום בלי סאבטקסט. פרויד היה נשפך מצחוק.

ופתאום אנחנו על הבמה, יש מאות אנשים בקהל, זו הופעת הבכורה שלנו, "אנחנו Wild Oscar", אנחנו אומרים למיקרופון, ופתאום אנחנו להקה, פתאום אנחנו קיימים. לידה. ואנחנו מנגנים, הקהל קופץ ומריע ונסחף איתנו, וכל הלחץ מתפוגג בבת אחת. פתאום זה כל כך קל ופשוט וזורם ובעיקר כיף. קסם.

ואם להשיק להקה חדשה זה דומה ללידה, אז להשיק אותה באינדינגב זה הדבר הכי קרוב ללידה טבעית, בבית.

נדב לזר

 

Quiet Men Festival הופעת בכורה לילית אמש

שי מספר:

היתה לנו הופעה מרגשת. סהכ שלישית מאז התחלנו להופיע.  אחרי כמה שנים של ג'ימג'ומים אינטימים לעצמנו, יכלנו להרגיש את המוזיקה בחלל פתוח, חויה ממכרת בשבילנו.

חייב לכתוב תודה לאנשים הנפלאים שמאחורי ההפקה, שקיבלו אותנו באהבה גדולה. אנחנו מאוד מוקירים את התמיכה הזאת. זה משהו שישאר איתנו.

מאחל לכולם לתפוס ראש ולהנות.

שי בלומן

ערב באינדינגב / עלמא אליוט הופמן

יום חמישי, לילה, במת הקוף. הופעה ראשונה שלי באינדינגב 2014, רותם אור עולה לבמה עם תספורת חדשה ושמלה שיכולה לשבת על דאינריז טארגריין באותה מידה שהיא הולמת את מכשפת המוזיקה האלקטרונית המקומית. כן, מכשפה, כי רותם אור – או בשם הבמה החדש טוטמו, יודעת להפליא בפריטת גיטרה, לחיצת כפתורים ושירה שלא מותירה אף אדם במרחב הקרוב מפוקס בדבר מלבד המוזיקה שהיא יוצרת. עולם שמן ועשיר של צלילים, חלקם ממוחשבים, חלקם חיים, רובם מגיעים מתוך המקומות הכי עמוקים של אור. אנשי הבמה חותכים אותה בפתאומיות ועוברים לגארדן סיטי מובמנט שמייצרים פולסים שאפשר להרגיש באוויר עם הבאסים שלהם. טריו של שלושה מומחים לתנועה, שלא מפסיקים להפעיל את הקהל בתשוקה ששייכת לבמות בחו"ל. אחרי זה מפרגנים לרותם אור עוד שיר אבל כבר לא הייתי שם.

בבמת הפיל, פיטס מנגנים גיטרות שלא נגמרות, בלי לפחד לעייף, והם לא מעייפים לרגע – יש משהו בלתי מתיימר במוזיקה שלהם, מחסור בגינונים ומניירות, שמאפשר להם להגיע בצורה חדה ונקייה לאוזן. משם, עדי אולמנסקי באינדינטרוניקס, כמה בעיות במחשב אבל רפונזל שלנו מתגברת עליהן בקלות ומחזיקה הופעה אנרגטית עם קהל שבוי, וקהל שתוך שניה הופך לשבוי. זה לא כזה קשה כשאת עושה פופ עם נוסחה מנצחת. משם ריצה קלה לברי סחרוף בבמת הקוף, חלק לא אהבו את המחסור בגיטרות וברוקנרול, אבל לטעם שלי זה לגמרי קלע. בסדר, כולנו יודעים שברי הוא הרוקר הנצחי, אבל לשמוע אותו עושה מוזיקה ים תיכונית בנונשלנט הכל כך מוכר שלו זה פשוט אירוע שאי אפשר לעמוד בפניו.

קצת אמנות – לכל מי שפספס, יש ערימות של יצירות של ארטע זאכן במרחב של הפסטיבל, ותערוכה נהדרת של גאיה ס. טרטל, שלא כדאי להפסיד. ואל תשכחו לצאת מושכלים, לא רק בתרבות, אלא גם באנשים שעושים ומקיפים את הפסטיבל הזה.

 

עלמא אליוט הופמן כותבת את בלוג המוזיקה 15% חירשות

אורנה כי, מבקרת הקעקועים בביקור ראשון בשטח

tatoo

יצאתי אל המדבר לדבר עם אנשים ונשים, יפות ויפים ולבקר בקעקועים שלהם, בחויות ומחשבות שהובילו אותם לעטר את גופם דווקא כך ובמשמעויות עבורם. מרגש לגלות את הפתיחות ואת הנכונות לחלוק, לספר ולהכניס אותי אל מחשבותיהם.
ואלה הראשונים שפגשתי, מילותיהם מובאות בגוף ראשון:

 

דניאל– עשיתי את הקעקוע בגיל 18. הסנוניות מסמלות עבורי חופש ובאותה הנשימה גם את החיבור לבית- 20141024_114025 (1)דניאל

אחרי הנדודים הן חוזרות למקום ממנו באו ובוחרות להן בן זוג אחד לחיים. הוורד מסמל עבורי פריחה ונשיות (הניצן באמצע מזכיר צורה של… ובכן, איבר נשי).

 

 

 

 

 

 שחר– הקעקוע שלי מבוסס על זיכרון עמום מן הילדות של תמונה מספר מדע על עץ החיים ע"פ המיתולוגיה הנורדית.20141024_114526שחר

הנשר מהווה את צמרת העץ ומעליו השמים והכוכבים והקעקוע הוא אדיפטציה של התמונה כפי שאני זוכרת אותה. רוב הקעקועים שלי מזכירים לי דברים מהילדות.

 

 

 

 

 

20141024_115106

 אורי– קעקוע זה לא טרנד מבחינתי, זה דבר שמלווה אותנו כבר 3,000 שנה,

זה לא רק עניין של יופי. בקעקוע הזה יש משפט מהפילוסופיה של העידן המודרני-אורי

We all make choices, but in the end Our choices make us

מבחינתי יש פה את האפשרות שלנו לבחור- או להיות חופשיים כמו הסנונית ויש לזה את המחיר של התנתקות ממסגרות החברה או לבחור במסגרות ולהיות כלואים ותלויים בחברה. הקעקועים שלי מזכירים לי את הבחירות שלי בחיים- כבר יצאתי ואני רוצה לזכור להישאר בחוץ. בחרתי לעשות את הקעקוע הזה על השוק כי מבחינתי הרגליים הן יומן הדרך שלי.

 

 

 

20141024_121820 (1)

 אייל– תמיד נורא רציתי קעקוע והציורים של לואיס קרול הרשימו אותי ונתקעו לי בראש.20141024_121815

הקעקוע היה חלק מרצון להוכיח לעצמי שאני יכול לפעול באופן אימפולסיבי, באתי עם זה למקעקע וזה קרה. אני מאוד אוהב את הויז'ואל, השרטוטים בספר מטורפים בעיני. מה שאני אוהב בקעקוע זה שלא רואים את הפנים והוא לא זועק "אליס" כמו למשל קעקועים של החתול, אז כשאנשים מזהים זה יוצר לי איזשהו חיבור איתם.

 

אתם ממליצים על הופעות יום שישי!

צהרי ים שישי וצוות האינדימדיה יצא אל השטח לאסוף בשבילכם המלצות להמשך היום מקהל הפסטיבל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

גרי טל ויעל מתל אביב סיפרו לנו שהם מצפים לאינג'לסי, שיופיעו היום ב21:15 בבמת הקוף. לפי גרי, הם מגניבים במיוחד ויש להם סאונד מדהים. הם לא היחידים, עוד רבים וטובים המליצו על אותה ההופעה, ואנחנו כבר מצפים!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עדן, תמר ושירה מכפר סבא מתרגשות ליד לוח ההופעות. עדן סיפרה שהיא מצפה במיוחד להופעה של גבע אלון, ב22:30 בבמת הקוף, תמר מחכה לראות את הפרוייקט איל תלמודי, רועי חן וריג'ויסר ב15:15 בבמת הקוף, ושירה באה לשמוע ולהכיר דברים חדשים. גם אנחנו!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דני וקורל נחים בבר ליד הכניסה. דני סיפר לנו: "אני כבר שנים שומע את גבע אלון. ראיתי בליין אפ שהוא מופיע וזה מאוד קרץ לי. סך הכל כל ההפועות פה טובות ואני ממש נהנה".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לרועי מתל אביב יש המלצה מיוחדת בשבילנו. ב18:15 בבמת הפיל מופיעים kids fly, ורועי מספר: "בשביל זה באתי לפסטיבל. יש להם הרכב שמנגן ברמה גבוהה, וסולן – אורי שדה, שהוא עילוי. הוא ישראלי שמופיע בלונדון ובישראל. הוא בן של זמר אופרה ושומעים את זה בשירה שלו. בקיצור, אני אוהב אותו, נקודה"

 

אנחנו כבר לא יכולים לחכות לשמוע את כל ההמלצות שלכם.

ספרו לנו בתגובות לאיזו הופעה אתם מחכים במיוחד.

בובה בנאי מסייר במאהל

tents

 

יום חדש, אוהלים חדשים. בובה יוצא לבדוק את המאהל.

כמעט מיד בכניסה נתקלתי בבוב ספוג, נפשי התאומה. בוב מסמן אוהל גבוה, של חבורה מירושלים. אוריאל סיפר לי איך בוב המקסים עוז לו לדעת כמה האוהל שלו קרוב.

4 חיפושיות בסולם בובה

P1040324

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נפרדתי מבוב והמשכתי פנימה, עד שנעתקה נשמתי! אוהל הנקודות עושה לי עיניים! הוא כה יפה ומיוחד בנוף המדברי.

4 חיפושיות בסולם בובה

P1040327

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

במרחק ראיתי ציליה בצבעי אש ומדבר. מוחזקת היטב, מוגבהת בעזרת עמוד גבוה במיוחד.

הציליה מקבלת אצלי 5 חיפושיות

P1040347

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בדרך חזרה נתקלתי במאהל קטנטן של ארבעה אוהלים, וביניהם מתוחה ציליה לבנה קטנה. הציליה אמנם קטנה ולא מכסה אפילו את השטח שבין האוהלים, אך הבניה שלה חזקה, ונעזרת בציליה השכנה לייצוב, כך שהיא מקבלת אצלי 3 חיפושיות.

P1040351

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המשיכו לבנות אוהלים וציליות נפלאים!

עד הפעם הבאה, בובה.

הנה הבוקר שלנו

שבע בבוקר, עיניים נפקחות, דלת אוהל נפתחת,  השמש זורחת קריצה, קליק, חזרה לישון.

IMG-20141024-WA0002

תשע בבוקר, פתיחה נהדרת וגרובית של מארקי פאנק בפסקול של התעוררותIMG-20141024-WA0003

מאהלים מתעוררים לאט, גילוח, צחצוח, קפה על גזיות.

IMG-20141024-WA0004

אחת עשרה בבוקר,סקסופונים על הבמה ומתחילים כבר להרגיש שהולך להיות יום מדהים

 

 

בוקר טוב

 

ברי פ**ינג סחרוף באינדינגב!

אז היו דיבורים.

נכון, ברי סחרוף כבר 20 שנה לא אינדי.

אבל ברי סחרוף הוא אחד מהאבות של כל מה שקורה היום באינדי, וממשיך גם במעמדו להפתיע ולחדש בכל אלבום.

שלא יהיה ספק, ברי סחרוף בא לאינדינגב לעבוד. הוא לא בא לתת את השעה להיטים הקבועים שלו וללכת הביתה. ברי נתן לנו באינדינגב את ההופעה למייטיבי לכת. עם מעברים יצירתיים, ביצועים של שירים "נדירים", קאבר לאריק אינשטיין ומינון מדויק של להיטים, ברי נתן שיעור לכל הלהקות המתחילות והיותר וותיקות, איך להופיע בפסטיבל.

ברי סחרוף על בימת הקוף

ברי סחרוף על בימת הקוף

נכתב ע"י נעם צימרינג, איש שאוהב הופעות ובירה, אחד שהיה שם באינדינגב הראשון

הקולקטיב מסכמים אינדי-הופעה

הלו-וואו-אינדי-פאקינג-נגב.

זה-אינדי-פוסט-מהאינדי-קולקטיב-לאחר-אינדי-הופעה-מה-זה-על-הכיפאק. ביקשו מאיתנו להיות ממלכתיים, אבל ממלכתי זה-מה-זה-ניינטיז (יאיר לפיד בזקן זה לא מגניב. זהו. אמרנו את זה. בחייאת.) בכל מקרה, מעט מסוחררין מן ההופעה, איזה כיף לראות שצמח לו אינדי-נגב-2.0 עם מלא אינדי-במות ואינדי-אנשים-טובים-באמת.  וזה מפי אנשים שתקעו אינדי-בזנטים באינדי-נגב הראשון…

ועכשיו, רגע של דוגרי-מה-נקרא: יש משהו מיוחד בפסטיבל הזה, שאין בהרבה פסטיבלים בעולם (וזה אינדי-פאקינג-בדוק) וזה תמיד מרגש להיות על הבמה והשנה אף במיוחד. מודים לכולם על שנתנו לנו את כל כולי אנרגיות הפתיחה שלהם לפסטיבל, בטוחין שיהיה המשך נהדר, ותלבשו משהו/מישהו חם בערבים, כי קצת-אינדי-קר.

אוהבים המון.

הקולקטיב.

קרדיט צלם: יואב קדם

חיבורים שקורים רק באידינגב

אינדינגב הוא ההזדמנות של אומנים להתנסות ולהתחבר להרכבים שאפשריים רק כאן.

TREE, להקת הרוק הפסיכדלי מהשרון, ומארקי פאנק, הדי. ד'יי הירושלמי, בחיבור חד פעמי על במת הקוף שלוקח את כל המשתתפים ואת הקהל למחזות חדשים.

P1040315 P1040316

יודה יוצא לסיבוב

beer

השעה 7 בערב. עוד לא חשוך וכבר לא ממש מואר. הגוף טרם סיים להרגע מחום היום ולכן יש צורך לעזור לו עם בירה קרה.

שמועה הגיעה לאוזני בדבר דוכן הבירה בבימת הקןף.  שם הבירה נמזגת צוננת ומרווה.

כבר בהגיעי לדוכן יכולתי לזהות שמדובר בסיפור הצלחה של ממש. כוסות הבירה נמזגו להמונים ונלגמו בהמוניהן.

בחרתי ללגום מהבירה החביבה עלי – מכבי. לא אכביר במילים (כי אחרי הכוס הראשונה באו עוד כמה) הבירה עשתה את המלאכה נאמנה. קרה, קלילה ומרווה. כמו משב קריר ורענן ביום חם.

בקיצור – 5 חיפושיות מתוך 5.

שאו ברכה.

יודה

יוני הבארמן התותח

יוני הבארמן התותח

 

 

ד"ש מECHO

היי אינדינגב . אתה טוב אלינו.
כבר שנה שנייה שאני באה ,וכאילו כלום לא השתנה . כמו בית שאפשר לשחק בו,להתלכלך, להכיר המון ובעיקר לבוא פתוח ואוהב לדבר הזה שמניע אותנו כל השנה -מוזיקה.
אז כיף פה בבית ומרגש.
בידיוק הסתובבתי פה מקודם , ודווקא באתי די בהתחלה ויכולתי לראות את הכול נרקם ומתמלא אנשים ווייב והייתי גאה בהפקה ובעיקר במשתתפים שנותנים את כול הלב. זה הזמן להגיד תודה למדבר, להפקה ולאנשים שנותנים הכול.
מקווה להיות פה גם שנה הבאה באיזשהיא קונסטלציה ולפגוש שוב את המשפחה.

Echo

ECHO תופיעה עם KEREN DUN בשעה 22:50 בבמת האינדיטרוניקס

אינדיפליקציה

 

כבר בדרך לאינדינגב אבל רוצים להישאר מעודכנים?

נשארתם בבית אבל רוצים להרגיש כאילו אתם כאן?

האפליקציה של אינדינגב מחכה לכם עם הלו"ז המלא, מפת המתחם ועוד מלא הפתעות.

עכשיו במקומות שמורידים בהם אפליקציות, כאן לאנדרואיד נגיד, או שתסרקו את הבארקוד היעודי בתוכניה שמחכה לכם בקופות.

lineup_MASTER

אינדי-אני(ם) הגיעו!

tents

 

הפסטיבל הוא אתם. הוא אנחנו. הוא הלהקות. כל אחד הוא אינדי-אני!

בובה יצא לפגוש את האינדינגב על אנשיו.

פגשתי את אלכס אלכס רותם ואבגוסטיה שהגיעו מראשון לציון וחיפה.

IMG_7183אלכס סיפר שהם מצפים במיוחד להופעה של סאן טיילור. פייר גם אני.

הם הצטיידו כראוי.

IMG_7185

IMG_7186ברוכים הבאים לאינדינגב!

המשכתי למאהל הקם עלינו לטובה.

שם פגשתי חבורת בנות תל אביביות צעירות ונחמדות. הן סרבו להזדהות בשמן (למעט חיה/איה) אך שמחו לשתף אותנו ולספר לנו שהן מתרגשות ומצפות לפסטיבל.

IMG_7196

כל הכבוד בנות! מי בכלל צריך בנים?!

לבסוף הגעתי לחבורה. הם היו חבורה מעורבבת כזו. אבל מה – חבר'ה מעולים. שמעתי שהם מחכים היום לברי אבל באו לשמוע דברים חדשים ולהנות.

IMG_7200

אנחנו רוצים לפגוש אתכם. אז אל תהיו זרים. תגידו שלום למצלמה ובואו לרקוד איתנו!

תמונות – Gaya's Music Photos

 

 

באים לבקר. אתכם!

 

המבקרים הדגולים ירדו לשטח. הכירו אותם:

טקסט חלופי

צילום אילוסטרציה

 

יודה מכבי. איש נחמד בקיא בטעמים. עדיין לא יודע מה ירצה להיות כשיגדל.

אורנה היא אשת הייטק בעלת חיבה מיוחדת לציורי מערות.

בובה נולד בשדה. אל תשאלו, הוא לא מוכן לספר מילה על הילדות שלו.

 

מבקרינו היקרים מחפשים אותכם. אל תשכחו להגיד שלום.

 

מתחם שבת

מתחם שבת–  אינדינגב 

ראש חודש חשון – שבת פרשת נח

"אמר לו הקב"ה למשה:"מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, אני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם" (מס' שבת דף י' עמ' ב)

מתחם השבת מלא בתוכן מסקרן במיוחד, מאמנות פלסטית, תערוכת ציורים, אוהל שמיטה, סיפורי אגדות ומעשיות מרבי נחמן מברסלב, תורת על עומק הלב והמחשבה מאדמו"רי חב"ד, תפילות, ריקודים וסיפורי נשמה מהרבי המזמר 'שלמה קרליבך, ובעיקר מפגש אמיתי מלב אל לב של כולנו, להכיר ולהוקיר את כל הטוב שאפשר למצוא.

שבת, ראש חודש חשון, נח ותיבת הנגינה של אינדינגב נפגשים בנקודת זמן אחת, על אדמה רכה שאחרי הגשם, ואין זמן טוב מזה להצמיח קשרים חדשים בתוכנו.

לעשות לנו שבת קסומה במיוחד. מוזמנים לבוא , לשמוע ולהשמיע. חוויה קצת שונה של יהדות, תורה, ועונג שבת.

 

 

          ה

       ו

                 ש

 

    8:30  שחרית ראש חודש  8:00  לימוד חסידות בחברות
    12:00  קואצ'ינג יהודי  8:30  תפילת שחרית ומוסף –שבת ראש חודש
    13:30  איזה קרב אלוהים אדירים, בין הבור למים –  כוחות הנפש על פי ספר התניא 11:30 

12:30

 קידוש – מעשה מאבדת בת מלך         ר' נחמן מברסלב סעודת צהריים
20:00 תפילת ערבית 15:00  תחילת הכנות לשבת – הקהל מוזמן להצטרף  15:30 מעשיות רבה בר בר חנה – סוריאליזם בתלמוד
21:30 למי יש בדיחה

סשן צחוק ובדיחות לכבוד פתיחת החודש והפסטיבל.

16:00 פרשת נח – ספר הזהר 17:30  מנחה וסעודה שלישית עם ניגוני חב"ד
23:30  

סדנת התבודדות.

הסוד הגדול לגלות מי אני.נפגשים במתחם להדרכה ויוצאים יחד למרחבים המדבריים לצעוק אל תוך הלילה

17:3018:00 

 

20:00

22:00

מנחה והדלקת נרותקבלת שבת וערבית ברוב שמחה בנוסח הרב קרליבך 

 

סעודת ערב שבת

סיפורי הרב קרליבך,ניגונים ושיחת חברים

 

   

                                                                                                                                                                                                               

  • הדלקת נרות: 17:32         שקיעה : 17:55
  • במתחם יתקיימו הופעות ספונטניות של מופיעי הפסטיבל.
  • עזרה ספונטנית בהכנות לשבת תתקבל בברכה.
  • במתחם 'שמיטה ישראלית' יתקיימו פעילוית נוספות. עדכונים במקום.
  • ניתן להירשם לסעודות שבת מראש במתחם, ולתרום לקופה כפי הניתן.

 

אתם בחרתם! הלהקה שתפתח את הפסטיבל היא מג'הול

ככבל שנה ערכנו את ה"אינדיסקר". אתם האזנתם, בחרתם והשפעתם, ואחרי תחרות צמודה מתמיד נבחר ההרכב הזוכה:

הלהקה הראשונה שתפתח את המגברים ותיתן את הצלילים הראשונים לסוף השבוע היא מג'הול

 

כל השטח אמנות אמנות ; ארט-ע-זאכן משחררים טיזר

לא על המוזיקה לבדה: צוות האמנות שלנו, קולקטיב ארט-ע-זאכן, כבר מזמן בשמש הקופחת, מפזר בחול יצירה וצבע.

אילו מיצגים מחכים לנו השנה? הנה הצצה קטנה למה שמתבשל בשטח:

ארט-ע-זאכן היא הזרוע האמנותית של אינדינגב שכל השנה משוטטת ברחבי הארץ, אוספת וחוטפת מזכרות, מזכירות, חפצים ותחפושות, ומעניקה משמעות חדשה ונוספת לכל החוויה הזאת שהיא אינדינגב. חוויה שמעבר למוזיקה, מעבר לאמנות סטנדרטית. אמנות שמתקשרת ומדברת בגובה העיניים גם איתכם, הקהל.

רוצים להכיר עוד קצת את החבורה המוכשרת שעומדת מאחורי היצירות וההגיגים? קיפצו לעמוד של ארט-ע-זאכן באתר

רוצים להמשיך לעקוב אחרי העבודה הנעשית בשטח ברגעים אלו ממש? עמוד הפייסבוק שלהם מחכה לכם כאן

 

 

 

 

מה עניין שמיטה לאינדינגב?!

השנה אנחנו זוכים לארח בפסטיבל את מיזם 'שמיטה ישראלית'. מיזם נפלא שבא להסביר ולהאיר לנו, לארח ולאזרח אותנו, להיות אנשים טובים יותר, לדאוג אחד לשני , מתוך שותפות והבנה שיש לנו שליחות אמיתית לחשוב על כל מי שמסביבנו, ולנסות לעשות למענו.

עקרון השמיטה העברית, שהשנה הזו מצויינת כשנת שמיטה (אחת לשבע שנים, כמחזור ימי השבוע), מביא למודעות ולמעשה, את החיוב לשחרר את הנכסים החומריים שכל אחד ואחד מאיתנו צובר, ולחלוק את פירותיו עם הכלל. היסוד הפשוט הוא, שכולנו בסירה אחת, ויש זמן שפשוט צריך להניח הכל, ולתת. לחזור לשיוויון חברתי, כלכלי, סביבתי, צדק חברתי פשוט והכרחי.

אחד העקרונות הכי מהותיים שנשתרשו בפסטיבל אינדינגב, הוא חשיבות הקהילה, חוסר המחיצות בין אמנים, קהל, הפקה, אזרחי אינדי ותיקים, וכאלו שזו הפעם הראשונה שבה הם צועדים במצפה גבולות. ככזה, הוא קרקע פוריה ומזמינה לייצר עולם חדש, ולצאת איתו לאחר עיבור של שלושה ימים קסומים ומלאי תקווה.

מתחם השמיטה הישראלית, שימוקם במתחם הקמפינג, בסמוך למתחם השבת, הוא הזמנה להכיר, להעמיק, לקרוא ולשמוע עוד על "החיברות" הישראלי של עקרונות השמיטה, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי ליצור משהו חדש ומתוקן פה , ולא רק להישאר בצד המחאה כנגד עוולות כואבות. במתחם יהיו שיעורים ופעילות סביב נושאים סביבתיים וחברתיים, ספרייה חופשית הפועלת בעיקרון 'קח-תן', פירות וירקות של שנת שביעית שיחולקו לבאים, מקום לשבת ולשוחח, ולהכיר עוד ועוד. ובעיקר, הזמנה להשתתף!

במשך ימי הפסטיבל, יפעל 'הייד פארק חלומות חברתיים' המארח את כל מי שרוצה לחלוק, להסביר, להאיר ולהעיר, על נושאים הבוערים בליבו. יש לכם מיזם מיוחד? פרוייקט שאתם שואפים להרים וצריכים שותפים? בוא לספר עליו. שירה שכתבתם, סיפור מרגש? כל חלום או רעיון מקורי, הצעה לפעולה ולפתרון בעיה, מילים המעוררות את המודעות, מוזמנים להירשם ולחלוק את עצמכם עם כל באי הפסטיבל.

ניתן ורצוי לשלוח מייל קצר לפני תחילת הפסטיבל, על מנת שיהיה אפשר למקם אתכם ברצף, וליצור סדר דוברים.

למייל – einat.kramer@gmail.com

ובו שם, פרט או שניים עליכם אם רוצים, ומה הנושא שאותו הייתם רוצים להעביר.

 

מיקסטייפס, רבותיי, מיקסטייפס!

כשמונים הרכבים יופיעו מעל במות אינדינגב השונות. שמונים הרכבים זה אומר *המון* מוזיקה מצויינת, אז הנה לכם הזדמנות להכיר חלק מהחומרים שיושמעו מקרוב:

יש לנו חבר יקר ומוכשר, בנימין אסתרליס א.ק.א מורפלקסיס, שבין כישוריו הרבים הוא גם רוקח מיקסייפים ביד אמן (שימעו בעצמכם, בלוג המיקסטייפים המשובח שלו נמצא ממש כאן).

שלושה מיקסטייפים שהוא ערך ובהם חלק קטן מהמוזיקה שתהדהד לכם באזניים ממש עוד מעט מוצגים לכם בזאת:

לפני כן, נה מה שהוא כתב על המיקסטייפים האלו:

"אני אוהב את פסטיבל אינדינגב. זה מתחיל מהאנשים, אלה שמיד אחרי יום כיפור יורדים למדבר על מנת לדפוק בזנטים בחול בוער תחת שמש לוהטת, אלה שבמהלך השנה עוקבים אחרי הביצה המוזיקלית הקטנטנה וקוטפים ממנה את הקולות המעניינים והמשמעותיים מכל קצוות הספקטרום המוזיקלי [והמיקסטייפ הנ"ל מוכיח זאת]. למעשה, אני כל כך אוהב את הפסטיבל עד שאני כל שנה [כמעט] לוקח את הרכב ויורד דרומה על מנת לעזור בהקמה שלו [לרוב זה מסתכם בלילות וימים של ציור גב הבמות ותיעוד וידאו של ההקמה] – עד כדי כך הפסטיבל הזה אהוב עלי וחשוב לי, כי הוא מפריח לא רק את שממת המדבר אלא את אותה מציאות בה אומנים עצמאיים קורעים את העכוז בהופעות על במות במועדונים קטנים מול מספרים דו-סיפרתיים [במקרה הטוב] של קהל מאזינים – אינדינגב מחדיר חמצן החיוני ליצירה עצמאית בארץ כל כך קטנטנה והצלחתו מוכיחה שוב ושוב שיש קהל למוזיקה ותרבות אחרת. סדרת המיקסטייפים הנ"ל היא סוג של חור הצצה [טוב, שמיעה בעצם] לאמנים המשתתפים: זהו מיקסטייפ מגוון הנע לאורך כל טווח קשת הצבעים והלכי רוח."

 

 

מיקסטייפ #2 – מורפלקסיס by Indnegev on Mixcloud

 

מיקסטייפ #3 – מורפלקסיס by Indnegev on Mixcloud

הורידו, האזינו, קחו את זה איתכם למסע  דרומה. תגלו פה מלא הפתעות נפלאות.

*ואגב, מורפלקסיס גם יופיע עם ההרכב שלו, scorpio 70 בחמישי בלילה בבמת הפיל, מוזמנים לסור לראותם בלייב

טרמפים, רבותיי, טרמפים!

מחקרים מראים שחבירה לצרכי תחבורה טובה לעור התוף!
גם השנה נרים אצבע וירטואלית, נכתוב פוסט קטן, ונגיע ביחד לפסטיבל בכמה שפחות רכבים.
ככה נצמצם את הפקקים וצפיפות החנייה, נחסוך בדלק ובכסף, נפחית זיהום אוויר, נשמיע אחד לשני שירים כל הדרך, ונביא לשלום עולמי.
סורו לקבוצת הטרמפים בפייסבוק, יש שם כבר מלא אנשים שמחכים לאוטו שלכם!
TREMP1

צילום: יושי סלבוסקי

 

מתחם ילדים מתחדש לקראת אינדינגב 2014

גם השנה יוכלו ההורים החוגגים לבוא עם ילדיהם ולהשתתף במגוון סדנאות ומשחקים לילדים כגון: הכנת עפיפונים, כלי נגינה, יוגה ועוד ועוד… כל זאת בעולם שהוא רק של הילדים.

פירוט ניתן למצוא בעל הפסטיבל ובעמוד מתחם הילדים.